הקדמה

כתיבתם של ספרי התנ"ך נפרשת על פני תקופה של כאלף שנים , מן הרבע האחרון . של האלף השני לפה'יס בסיפורי התורה ובמקצת ספרי נביאים ראשונים עד לעיצומה של התקופה ההלניסטית המבצבצת ברקעו של ספר דניאל . למרות אורכה הרב של תקופה זו מאפיין את ספרי המקרא גם קו של אחדות , הטובע את כולם במטבע אחד . התגליות הארכיאולוגיות שבו והעלו לאור העולם כמה וכמה יצירות מספרויותיהן של מסופוטאמיה ומצרים , מהן יצירות שיש להן דמיון מפתיע וקשר של רקע לספרות המקראית , אבל אין בין היצירות הללו אף לא אחת שנודעה לה אותה חשיבות היסטורית ואותה השפעה על מכלול התרבות האנושית שנודעו לספרי המקרא . עם התפשטות התרבות ההלניסטית על פני ארצות המזרח הקרוב נשתנו אורחות החיים החומריים והרוחניים של הארצות הללו , ונסתיים העידן ההיסטורי שדמותו ניבטת אלינו מתוך המקרא . הספרות המקראית , שהיא בעצם שיירי היצירה הקדומה של עם ישראל בפרק הזמן שלפני הופעת ההלניזם , נאספה ונצררה בתוך ספר אחד , הוא התנ " ך . מכאן ואילך מתחיל הספר להקרין את השפעתו על זמנים חדשים ובמקומות אחרים . חתימת האסופה המקראית היא איפוא נקודת המעבר מאלף שנים של ספרות ישראלית ...  אל הספר