ד. סיכום

בעשורים האחרונים נוצרה בקרב החוקרים הסכמה רחבה שהתמיכה העקרונית בדמוקרטיה היא כיום מגמה גלובלית . דמוקרטיה היא אפוא שם המשחק אפילו במדינות שבפועל אינן דמוקרטיות בעליל . אלא שאליה וקוץ בה . אפשר היה לצפות שהתמיכה הגורפת הזאת בערכים דמוקרטיים מופשטים והדרישה להשתתפות דמוקרטית נרחבת ייתרגמו הן לעמדות קונקרטיות הן להתנהגות שתעלינה בקנה אחד עם ערכים אלה . ואולם מתברר שלא כך הדבר , ובמציאות ניכרים פערים גדולים בין ההלכה למעשה . הדבר בולט במיוחד כאשר האזרח נדרש לשלם מחיר — לעתים מחיר גבוה במונחים של ביטחון אישי , הומוגניות חברתית ועוד — בעבור מימוש התמיכה העקרונית בערכים דמוקרטיים . לפיכך מתגלה לא פעם במישור המעשי התפשרות מרחיקת לכת על ערכים שיש בהם תמיכה עקרונית ברמת ההצהרה . ישראל היא דמוקרטיה צעירה יחסית , יש בה קבוצת רוב יהודית וקבוצה של מיעוט לאומי פלסטיני , ונוסף על כך היא ארץ קולטת עלייה יהודית הקולטת גם הגירה לא יהודית גדולה . אין תמה אפוא כי המתח בין העיקרון ובין המעשה הדמוקרטי חריף כאן במיוחד . בסקר זה בדקנו אם האזרח הישראלי רק " מדבר דמוקרטיה" או גם " עושה דמוקרטיה . " הניתוח נעשה ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר