נושא רגיש זה חשוב לענייננו שכן הוא נוגע בשאלת הבכירות הערכית , ולא פחות מכך המעשית , במצבים המושפעים מההגדרה הדואלית , היהודית-דמוקרטית , של המדינה , הגדרה שעמה חי — מרצונו או שלא מרצונו — כל אזרח ישראלי , יהודי ומי שאינו יהודי . חשוב לכן לדעת איזה רכיב של ההגדרה — היהודי או הדמוקרטי — משמעותי יותר בעיני הציבור ומהן הנגזרות המעשיות של ההעדפה הרווחת . שאלנו : " ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית . אישית , איזה חלק מההגדרה הזו חשוב לך יותר . " ? מתברר שבכלל הציבור הישראלי השיעור הגבוה ביותר ( 43 % ) מצביע על שני חלקי ההגדרה כבעלי חשיבות שווה , 31 % מגדירים את הרכיב היהודי 61 לשאלת הדואליות ראו למשל י"צ שטרן , " עושר שמור לבעליו לרעתו : מקומם של המשפט ושל ההלכה בחברה הישראלית , " בתוך : ב' פורת ( עורך , ( מחשבות על דמוקרטיה יהודית , ירושלים ותל אביב : המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד , , 2010 עמ' . 589-561 כחשוב יותר , ורק 20 % מגדירים כך את הרכיב הדמוקרטי . כאשר מפלחים את התשובות על פי השיוך הלאומי , מתגלים , כצפוי , הבדלים גדולים מאוד בין הציבור היהודי לזה הערבי : בקרב היהודים האיזון ...
אל הספר