1. ההיבט המוסדי

( א ) עניין בפוליטיקה ניתוח העניין הציבורי בפוליטיקה מתבסס בין היתר על הגישה במדע המדינה הרואה ב"הבנה מושכלת" של הציבור את המבנים והתהליכים הפוליטיים כתנאי הכרחי לתקינותו של התהליך הדמוקרטי . כך , נהוג לחשוב שאזרחים המתעניינים במתרחש סביבם ועוקבים אחר ההתפתחויות הפוליטיות יקבלו ביום הבחירות החלטה מחושבת יותר המבוססת על מידע ומחשבה , יושפעו פחות ממהלכים פופוליסטיים של המפלגות וישפטו את פעילותן בפרספקטיבה של זמן . מתפיסה זו אפשר להסיק שבכל הנוגע למדינה תרבות פוליטית סקרנית ולא אדישה מעודדת תפקוד יעיל יותר של השלטון , מעודדת שיפור והתקדמות ונוגדת קיפאון . 32 ר"א דאל , על הדמוקרטיה , ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה , , 2002 עמ' . 41 התמונה הנצפית בישראל בשנים האחרונות אינה אופטימית , שכן ניכרת ירידה מסוימת בהתעניינותו של הציבור הישראלי בעניינים פוליטיים . בשנת 2003 דיווחו 76 % מהישראלים כי יש להם עניין בפוליטיקה במידה רבה או מסוימת , לעומת 73 % ב2006- ו 62 % - בלבד ב2010- ( תרשים . ( 15 אזרחי ישראל הערבים הם הקבוצה המרוחקת ביותר מהפוליטיקה : 47 % בלבד מהם מדווחים כיום על התעניינות רבה או...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר