יש ערמה של חבר'ה על הדשא אני דברים כאלה מחבב סוף סוף נגמר היום והולכים הביתה . אבל רגע . כאשר המצלמה מתקרבת אפשר לראות שלא כולם הולכים הביתה . בחדר נשארת קבוצה בת שישה אנשים . הם ממשיכים לדבר על הנושאים שעלו בישיבה , עוברים לדברים אחרים , מספרים בדיחה , נהנים . אחרי שעה , פלוס-מינוס , הקבוצה קמה , אוספת את הכלים האחרונים מהשולחן , לוקחת את התיקים וסוגרת את החדר . הם יוצאים החוצה אבל לא מצליחים להגיע ממש עד למכוניות כי בדרך הם מבלים עוד כמה דקות ביחד במגרש החנייה . "רגע , שכחנו שנתראה מחר " . חיוכים וצחוקים אחרונים ואחר כך רק נשאר לכל אחד להזהיר את האחרים "סעי בזהירות . " נשמעת מקהלת נטרול האזעקות , נכנסים למכוניות ויוצאים - מי צפונה ומי דרומה . זמן הוא מבחן הכניסה לצוות ומי שנכנס לתוך הצוות באופן מלא , צריך להמשיג לעצמו מחדש את מושג הזמן . כולם מתלוננים שאין מספיק זמן , אבל תת-קבוצות שונות בתוך הצוות מתכוונות לדברים שונים . "חדשים " בצוות מתלוננים ששח"ף הוא תובעני מדי , הוא דורש יותר מדי זמן .
אל הספר