אן , דן , דינו , סוף אלה קטינו השעה כבר , 17 : 30 הכול כבר עייפים . חדר שח"ף שוב מתמלא לאט לאט בחברי הצוות והשולחן העגול מתמלא אוכל . מורה ( לא "שחפית ( " מכניסה את הראש : "אתם עדיין כאן ? אין לכם בית . "? דבריה מתקבלים בצחוקים ובהזמנה : "בואי , כנסי . תאכלי משהו . " ! לפני שמתחילים את הישיבה יש לעשות את הדברים החשובים . אולי מועין הביא משהו מיוחד מהכפר בצפון ! איזו גבינה ביתית הכינה מרגה ? רותי מוציאה לחם טרי , בבי הביאה קרקרים ודבש , אדיבה שמה על השולחן לבנה שהכינה ושמן זית . דודה הביאה שוקולד משובח ואריאלה מוציאה את עוגת התמרים המפורסמת שלה . כל אחד תורם את חלקו ואם לא - גם לא נורא . אם לא הפעם , אז בהזדמנות אחרת . אין כאן "פנקסנות . " דינה וטליה מתחילות "לקחת הזמנות" לשתייה והדברים עוברים מיד ליד . כבר אין מקום על השולחן לפיסת נייר . הכול מחליפים חוויות מהיום שעבר והאווירה ערנית למרות התשישות שאפשר להבחין בה על פניהם של כל הנוכחים . נראה שלא כדאי למדוד את רמת הדציבלים בחדר , כרגע , כאשר כולם מדברים .
אל הספר