בתפקידי כמרכזת יחידת ההערכה במכללת קיי , נמניתי עם צוות ההערכה שליווה את תכנית שח"ף בארבע השנים הראשונות לפעילותה . בשונה מאנשי הצוות , תפקידי כמעריכה היה לנסות להבין את התכנית במבט של מישהו מן החוץ , להצביע על הייחודי בה ולעזור לצוות לפתח אותה על פי דרכו . בפרק זה שני חלקים "התפתחות התכנית" ו"מה קורה בתכנית . " החלק הראשון הוא ניסיון להביט אחורה , אל השנתיים הראשונות של תכנית שח"ף , כדי לזהות את המשתנים שהשפיעו על התכנית וקבעו את אופן התפתחותה . בחלק זה הסתמכתי על דוחות הערכה שנכתבו בירי המעריכות שליוו את התכנית כשנים אלה . החלק השני מושתת על תצפיות שערכתי במהלך השנים השלישית והרביעית לתכנית בעת היותי מעריכה-מעצבת שלה . באותה נקודת זמן שאלתי את עצמי מהי הדרך הטובה לשרת את עבודתו של צוות מסוג זה ? מה יכולה מעריכה להוסיף לצוות העובר ברובו בשיתופיות , כאשר יותר ממנחה אחד נוכח בכל סדנה בו-בזמן , ועוסק אינטנסיבית בתהליכי למידת עשייתו ? הגעתי למה שלימים נכנה "הערכה אתנוגרפית , " ניסיון לתאר לצוות מה קורה בתכנית מכלי ראשון עד כמה שאפשר ולאפשר לו להחליט האם זה מה שראה בעיני רוחו או שמא יש צור...
אל הספר