כאמור לעיל , בעיון שלנו בטקסט - אנו מציעים לנקוט שיטה דומה לזו של פרשני ימי הביניים כמתודה , כדרך למידה ועיון . תחילה יש לאפשר לתלמידים להתרשם בכוחות עצמם מן הכתוב , לאחר שירכשו כלים בסיסיים להתמודדות עם טקסט מקראי . קוראים צעירים ( הסיפור הוא חלק מתכנית הלימודים של ביה '' ס הממלכתי ככיתה ו בלבד ) ישמעו בו את הדי העולם שלהם . סטודנטים להוראה יביאו אל הסיפור את התנסויותיהם , את השקפותיהם ואת ראייתם הבוגרת יותר . כל קורא יביא אתו את עולמו ואת המטען התרבותי שהוא נושא עמו ויקשיב לטקסט הקשבה ראשונית ככל האפשר . קולות , מראות וגוונים יעלו מתוך הטקסט עצמו , והקהילה הלומדת - הקהילה הפרשנית - תוסיף ותעשיר את חבריה מתוך הקשבה משותפת . העיון האישי והקבוצתי יסתמך מן הסתם בחלקו על המוסכמות הקיימות אצל קורא מקרא ישראלי , החושף את הלשון , את הדימויים ואת הדמויות לא רק בהקשרם המידי אלא גם בהקשרים אחרים . גם התייחסויות חוץ-מקראיות עשויות לשמש את הקהילה המפרשת בבואה לעיין בכתוב . אחרי קריאה זו , הכוללת שיחה והחלפת רשמים בין הקוראים-הנמענים לבין עצמם , מוצע לעיין ב"שיחותיהס" של המפרשים ולעודד את הלומדים ...
אל הספר