בעייננו זה נתייחס לשלושה נושאים בלבד - עיצוב הדמויות , היחסים בין הדמויות ותפקיד המספר - מתוך כוונה להוכיח בעזרתם את החשיבות של מעורבות הקורא-המעיין בטקסט כדי שירד לעומקו ויפיק משמעויות . לא נדון בעניינים ובפרטים אחרים , חשובים ויפים ככל שיהיו . הדמויות העיקריות בסיפור הן שתי הנשים והמלך שלמה . מכלל מה שנאמר אפשר להבין שהמשפט התנהל בנוכחות אנשים נוספים , כגון המשרתים שנענו לפקודת המלך והביאו לו חרב . תפקידו של המספר בטקסט זה מעניין ומגוון , ועל כך נדון בהמשך . פסוק הפתיחה הוא היצג ( אקספוזיציה ) מצומצם ומרוכז המכיל מידע רב , לכאורה רב מהדרוש , ולא היא . המילית "אז " מקשרת בין סיפור המשפט לבין הסיפור על חלום שלמה , המסתיים במשפט סוגר מוצק , כך שהקורא נשאר מקושר גם לעולם שבסיפור הקודם . וכאמור , "אז" רומזת לסמיכות האירועים , כלומר זמן קצר אחרי המאורע בגבעון באו שתי הנשים אל המלך . בר-אפרת מגדיר זאת כך : המצב השורר בהתחלת העלילה מוצג במה שמקובל לכנות אקספוזיציה או פרישה . הפרישה משמשת כהקדמה לסיפור המעשה . היא מספקת את ידיעות הרקע , מציגה את הדמויות , שמותיהן , תכונותיהן , מעמדן והיחסים ב...
אל הספר