לנושא המשמעת יש משמעות קיומית יומיומית , כמובן הרחב , בחיי כל אחד מאתנו . המתכשר להוראה מגיע אל תהליך ההכשרה לאחר שהתנסה כבר במכלול רחב של התנסויות בתחום המשמעת - כילד בבית , במסגרת המשפחה , כתלמיד בבית הספר או כמורה , כמדריך בתנועת הנוער , בצבא או במקומות עבודה . מעבר לכל אלו קיימת ההתנסות הבלתי פוסקת במשמעת עצמית , שהיא חלק קיומי באורח החיים של כל פרט . מכלול ההתנסויות הללו משפיע על יצירת תמונה מוקדמת של המשמעת המבוקשת בכיתה שבה עתיד המתכשר ללמד , למשל : "אני אוהב ללמד כשיש דממת מוות בכיתה , " לעומת , "בשבילי בהחלט סביר שיהיה איזשהו פטפוט של עשייה . " תמונת המשמעת היא חלק מהותי מן הדימוי ( קלנדינין , ( 1986 המוכלל יותר של תמונת הכיתה : "בכיתה שלי תהיה אווירה חמה , התלמידים ירגישו בה בבית , " לעומת , " בכיתתי תהיה אווירה ברורה של לימודים , התלמידים ירגישו שהם צריכים להשיג מטרה מסוימת - לסיים את חומר הלימוד ולדעת אותו . '' תפיסה מוקדמת זו של המשמעת , עוד בטרם יהיה המתכשר למורה , יש לה כמה ממדים ( קלנדינין , . ( 1986 א . הממד ההכרתי הכולל פיסות מידע רלוונטיות להקניית משמעת כמו : "מורים ...
אל הספר