בפסיכולוגיה בת-זמננו קיימות שלוש גישות מרכזיות , שלכל אחת מהן תפיסה שונה על טבע האדם , על המקור לבעיותיו ועל הדרכים המומלצות לטיפול בהן . לכל אחת מן הגישות תפיסה משלה של מושג המשמעת , של הבעיות בתחום המשמעת ושל הדרכים לפתרונן . הגישה הביהביוריסטית ( התנהגותית ) רואה את התנהגות האדם כמבוססת על הרגלים או על תגובות , אשר נקנו בתהליך של למידה התנייתית על ידי היווצרות קשר בין גירויים או על ידי מתן חיזוקים . גישה זו עוסקת רק בהתנהגות הניתנת לצפייה ולתפיסה על ידי החושים . בעייתיות בהתנהגות נובעת מאי קניית הרגלים מתאימים או מהכחדתס . הדרך לשפר התנהגות או לעצבה תהיה על ידי בניית הרגלים רצויים והכחדת הבלתי רצויים באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים . הגישה ה 0 סיכואנליטית רואה את האדם כרב רובדי , הן מבחינת רמות המודעות שלו ( מודע , תת מודע ואפילו תת מודע קולקטיבי , ( הן מבחינת השפעת שלבי ההתפתחות הראשוניים ( גילים ( 5-0 על התנהגותו כמבוגר , והן מבחינת מבנה אישיותו ( דחפים ראשוניים בלתי מתפשרים לעומת הפנמת צווי החברה . ( התאוריה הפסיכואנליטית מדגישה את השפעת העבר על ההווה ועל העתיד . לדידה הבעייתיות...
אל הספר