מאמר זה מציג מחקר העוסק בניתוח סיפורי מורות בחדר המורים . הניתוח מתבסס על גישה חברתית-משולבת לבחינת סיפורים , ולכן אפשר לראות בו דוגמה לגישה זו . החוקר באומן ( Bauman , 1986 ) מציע שתי דרכים בסיסיות לחקר סיפורים , שכל אחת מהן שמה את הדגש על דבר שונה : האחת מתייחסת לסיפור עצמו , ואילו השנייה מתייחסת לדרך שבה מוצג הסיפור ולהקשר החברתי-תרבותי שבו הוא מסופר . הגישה הראשונה שמציע באומן מתייחסת לכל מה שמופיע בסיפור עצמו : היא עוסקת בניתוח האמצעים הספרותיים , דרכי הביטוי , המילים , המבנה והתכנים של הסיפור . ניתן לראות בה גישה ספרותית בעיקרה , המתייחסת אל הטקסט כמבודד מן ההקשר החברתי-תרבותי שבו הוצג . הגישה השנייה שבאומן מציע מתייחסת אל הסיפור כאל חלק ממכלול תרבותי וחברתי רחב . בשיטת ניתוח זו החוקר ממקד את תשומת הלב אל הדרך שבה הסיפור מסופר ובוחן היבטים שונים , כגון מהי תגובת המאזינים , אילו קשרים מתקיימים בין המאזינים לבין המספר , או מהי הסיטואציה החברתית או הרקע המקומי שבהם הוא מסופר . תשומת לבו של החוקר מוסטת אפוא מן הסיפור עצמו ומופנית אל הביצוע כדרך של תקשורת בתוך הקשר חברתי ותרבותי ספציפ...
אל הספר