קליין ( Klein , 1988 , 1991 ) תרמה תרומה משמעותית נוספת לפיתוח וליישום הנרחב של תאוריית ההשתנות הקוגניטיבית בשני מישורים : א . היא הגדירה באופן אופרטיבי את מאפייני האינטראקציה העיקריים , ובכך אפשרה את הערכתם המדעית כמו גם השוואות בין-תרבותיות ובין-גיליות של אינטראקציות הורה-ילד או מחנך-ילד ; ב . היא בוחרת באינטראקציה בין מחנכים לילדים כיעד לתכנית ההתערבות שלה , וזאת להבדיל מפוירשטיין שמיקד את תכניות ההערכה וההתערבות בטיפול בתפקודים הקוגניטיביים של הלומדים ( לדוגמה : . ( Feuerstein , Rand & Hoffman , 1999 היא גם מדגישה את חשיבותה של ההתערבות באינטראקציה בין מחנכים ( הורים או מחנכים פורמליים ) לבין ילדים בגיל הרך : זאת , בהתבסס על הממצאים המצביעים על שינויים מהירים ביותר במבנים הקורטיקליים בשנתיים הראשונות . הערכה ושיפור של אינטראקציות בין מחנכים לילדים בגיל הרך הם למעשה טיפוח של ניצני ( להבדיל מפירות ) ההתפתחות כדברי ויגוצקי , ( 1978 ) כלומר התערבות-מניעה בגיל הצעיר במקום טיפול בבעיה מגובשת של תת-הישגיות בגיל ביה"ס היסודי והתיכון . קליין ( שם ) הגדירה 5 מתוך 12 העקרונות שתוארו על ידי פו...
אל הספר