במקומות רבים רשב"ם מפרש שלא כמדרש האגדה או מדרש ההלכה . בדרך כלל אין הוא מצטט את המדרש עצמו , אולם הדגשתו שפירושו הוא לפי הפשט נועדה לציין שהוא מעדיף את הפשט על הדרש . יצוין כי רבים מפרשני ימי הביניים פירשו גם את התלמוד , ועם זאת הס לא חששו לפרש את התורה שלא כחז"ל מכיוון שהם הבחינו בין מישור הדרש למישור הפשט . אלה שתי דרכים שונות של פרשנות שאינן סותרות זו את זו , אלא כל אחת מהן מנסה להבין את דברי הכתוב בכלים פרשניים המיוחדים לה . כלומר , הכתוב ולקחו מתגלים לנו באמצעות שתי דרכי פרשנות אלו המשלימות זו את זו . בשמות יג , ט , כתוב : "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין ' 1 / נ'ך . " במכילתא ( מהדורת הורוויץ-רבין , עמ' { 66 מבואר שהפסוק מתכוון למצוות תפילין , וכן מבואר בגמרא מנחות לז ע"ב : "על ידך - זו גובה שביד ... אמרה תורה . הנח תפלין ביד והנח תפלין בראש , מה להלן בגובה שבראש , אף כאן בגובה שביד . " אולם רשב"ם בביאורו לפסוק זה כותב י "לאות על ידך - לפי עומק פשוטו - יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך , כעין 'שימני כחותם על לבך' ( שה"ש ח , ו . ( בין עיניך - כעין תכשיט ורביד זהב שרגילין ליתן...
אל הספר