לעתים רש"י מפרש שלא לפי מדרש ההלכה . להלן שלוש דוגמאות : . 1 שמות טז , כט : "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי . " הפסוק נאמר על לוקטי המן , שנאסר עליהם לצאת בשבת כדי ללקוט מן . רש"י מפרש ו "אל יצא - אלו אלפיים אמה של תחום שבת ... ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר . " כלומר , לפי הפשט - הפסוק מדבר על לוקטי המן , ולפי מדרשו - זוהי הלכה לדורות . רש"י מציין שלא רק מדרש אגדה אלא גם מדרש הלכה אינו מכוון תמיד ללשון המקרא . . 2 שמות כג , ב : "לא תהיה אחר רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת , אחרי רבים להטת . " רש"י : "יש במקרא הזה מדרשי חכמי ישראל , אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו ... ואני אומר לישבו על אופניו כפשוטו וכך פתרונו " ... לפי פשוטו יש בפסוקנו רק שני משפטים -. . N "לא תהיה אחרי רבים לרעת : " כלומר , אל תיטה אחרי הרשעים הרבים המטים את המשפט . ב . "ולא תענה על רב לנטת , אחרי רבים להטת : " ואם ישאלך הנדון , אל תענה לו בעניין הריב דבר הנוטה אחרי אותם רבים כדי להטות את המשפט מ ^ מתו , אלא אמור לו דברי אמת וצדק . ואילו לפי חז '' ל יש בפסוקנו שלושה משפטים ו א . "לא תהיה אחרי רבים לרעת " ו אל ...
אל הספר