פרק שישי: הנביא וגורלו כסמל לגורל העם

אישיותו של הנביא ותוכן נבואתו מזוהים כישות אחת , כהזדהות פנימית של הנביא עם נבואתו , ולא כתפקיד . במהלך חייו הנביא מיישם את תוכני שליחותו , החל בהקדשתו לנביא בטרם יצא מרחם אמו , ועבור לנישואיו , להולדת ילדיו ולאירועים שונים 2 בחייו ובגורלו האישי , כך שחייו הם סמל לגורלו של העם . בספרות הנבואה נוכל להבחין בין שני סוגי חומרים המשלימים זה את זה ; א . יחידות ספרותיות על הביוגרפיה של הנביאים ועל חייהם כסמל לרעיונותיהם ( דוגמת ירמיהו ויחזקאל ) ב . יחידות רטוריות מדברי הנביאים במטפורות על קשרי הנישואין ( הברית ) בין ה' לעמו . לחומרים אלה יש מערכת משותפת של מונחים שמקורה במחזור חיי המשפחה ; נעורים , אהבה , חסד ; אירוסין , כלולות , נישואין ; משפחה , הולדה ( או אי-הולדה ;( ניאוף , בגידה , זנות ; שילוחין , גירושין , גט כריתות . הסדר המובא לעיל אינו נשמר בדברי הנביאים . נקודת המוצא שלהם מתחילה לרוב בעיוות של אותם המושגים כך , במקום לתאר אהבת גבר ואישה , אירוסין ונישואין , הושע פותח בתיאורים של בגידה , זנות וניאוף . הנישואים הסמליים שלו לזונה מבטאים בחריפות ובציוריות רבה את המצב האבסורדי שנוצר בי...  אל הספר
מכון מופ"ת