הקדמתנו אינה אלא הפירוש למשנה הראשונה של הפרק העשירי במסכת סנהדרין ( לפי סדר הפרקים בספרי המשנה ; בתלמוד הבבלי זהו הפרק האחד עשר והאחרון של המסכת , ( המתחיל במילים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא , " אשר הרמב"ם מוצא לנכון לדבר בו " בעיקרים רבים באמונות , רמי הערך מאד . " ואכן , במאמר תחיית המתים ( איגרות שמב , , ( 4 מזכיר הרמב"ם את מה שכתב "בפתיחת חיבור המשנה , " ואחר כך את מה שכתב "בפרק חלק" ( בלא לשון 'פתיחה . ( ' וזו לשון הרמב"ם שם : " וזכרנו = ) והזכרנו ) בפתיחת חיבור המשנה עיקרים ראויים להאמין בנבואה ועיקרי הקבלה ... וביארנו בפרק חלק שרשים נתלים בהתחלה ובגמול , רצוני לומר : מה שייתלה בייחוד ובעולם הבא , עם שאר פינות התורה . " וכבר הסברנו בהערות המשלימות שם , כי הכוונה היא שבהקדמת המשנה עסק הרמב"ם בעיקרי תורה מן השמים , ואילו בהקדמתנו הוא עוסק גם בשתי קבוצות העיקרים האחרות , שהן בחינות הראשית והאחרית ( לעומת התורה שהיא בחינת האמצע : ( קבוצת עיקרי מציאות ה , ' וקבוצת עיקרי שכר ועונש . אולם , לפני שהרמב"ם מגיע אל מנין שלושה עשר העיקרים , בחלקה השני של ההקדמה , הוא מנתח בהרחבה , בחלקה ...
אל הספר