יחסם של משוררים אל האידיליה בין זעם נבואי (א"צ גרינברג) לבין לגלוג ליצני (א' שלונסקי)

בשנת תרפ" ח1928- יצא המשורר אורי צבי גרינברג בזעקה קוראת תיגר נגד שאול טשרניחובסקי : כיצד כותב סשורר עברי . 010 . 510 ואידיליה ? פטררקרו - כן . לונגפלו - כן . סשורר עכר'י - לא ! את זעקת המחאה הנחרצת הזאת , שהופנתה ישירות נגד גדול אמני הסונטה והאידיליה בספרות העברית ( ומתרגמו של לונגפלו לעברית , ( אפשר לקרוא כמסת המחאה והמרד של אצ"ג , "כלפי תשעים ותשעה , 1928 , " עמ י ו ( יצא גם במהדורת פקסימיליה , . ( 1978 p ' j Gi / ^ f Gem ad ^ f ^/ ^ ?™ * * * הסטודנטים מוזמנים לקרוא על הרקע לקריאתו של אצ " ג נגד האידיליה בכלל ונגד העיקרון של עיצוב אמנותי וסגנוני בפרט , אצל דן מירון , כמסתו "היושב על הכלים והיורד במלחמה" ( מירון , , ( 1992 עמ ' . 28-24- ( דן מירון , בעיוניו בשירת מלחמת העצמאות , מתעכב על תיאורי המלחמה והקסרקטין אצל אביגדור המאירי כ " השגעון הגדול" ואצל אורי צבי גרינברג ב " שירות הלוחמים" ועוד , בהשוואה לכליל הסונטות "לשמש " מאת טשרניחובסקי ( . הסטודנטים ישוו את זעמו של אורי צבי גרינברג על כתיבת אידיליות עם לגלוגו הליצני של אברהם שלונסקי כתשע שנים מאוחר יותר . בארכיון שלונסקי נתגלה שי...  אל הספר
מכון מופ"ת