רבקה ברגר האוניברסיטה העברית במחקר זה נבדקו תפיסותיהן של 11 מורות לספרות בקשר לשילוב שיטת קובובי , ספרותרפיה , בהוראה בחטיבת הביניים ובתיכון . הנתונים נאספו באמצעות ראיונות , תצפיות ומסמכי הוראה ועברו ניתוח תוכן . מן המחקר עולה כי שילוב ידע חדש בידע קיים על ידי המורות נעשה באחד משני הממדים האלה : האחד - בממד התפיסה האידאית של השיטה והשני - ביישומה הדידקטי בפועל , וזאת בארבעה דפוסים : ( 1 ) "מחויבות " - דפוס שבו השפעת השיטה היא גם בממד האידאי וגם בממד הדידקטי . ( 2 ) "תפיסה אידאית" דפוס שבו השפעת השיטה היא אידאית בלבד ללא שילוב דידקטי מדויק . ( 3 ) "טכניקה " - דפוס שבו השפעת השיטה היא על יישום כמה טכניקות הוראה , אך ללא השפעה אידאית . ( 4 ) "פה ושם" - רפוס שבו שולבה השיטה כאופן מועט ואקראי בלבד . שאלת תפיסות מורים לספרות בקשר לשילוב שיטת קובובי בהוראה עוסקת בהקשרה הרחב בתופעה נפוצה במציאות חייהם של מורים : הם לומדים ומשתלמים במשך שנות עבודתם , בתוך בית הספר ומחוצה לו , במטרה לרכוש ידע חדש ולהתפתח . ההנחה היא שלימוד זה עשוי לפתוח פתח לשינוי אצל המורים ולתרום לצמיחתם המקצועית . מחקר זה עו...
אל הספר