תקשורת הידע היא לב לבו של תהליך החקר,- היא תכליתו הסופית . מילות הסיום שלנו יוקדשו לפיכך לכמה הערות בתחום זה . גישתו של הכותב לאורך כל שלבי העבודה חייבת להיות תקשורתית , וקהל היעד צריך לעמוד תדיר לנגד עיניו . העולם האקדמי אינו במה לכתיבה חופשית , יצירתית ככל שתהיה , או מסגרת לפתרון בעיות אישיות מסוג מירוק נפשי ( קתרזיס , ( כפי שספרות יפה עשויה להיות . הלגיטימציה לכתיבת עבודה אקדמית מוענקת ללומד רק אם זיהה " חסר מתודי" או "בעיה בלתי מיושבת" בספרות המקצועית , והוא נכון לשתף את עמיתיו כפתרון שהגה באפיקים המקובלים בתחום ובאופן שיהיה נהיר ונגיש לעוסקים בו . כפי שעולה משם השער הנוכחי , שלב זה אינו עוסק בחשיפת מידע במסגרת תהליך החקר , אלא כהעברת הידע שנחשף באותו התהליך . שלב תקשורת הידע מסמל את המעבר מהמידע שנדלה משלושת מקורות המידע לידע המכוון אל קהל היעד . בתהליך החקר בכל אחד משלושת מקורות המידע נחשף הלומד לעולם אין-סופי של מידע ספורדי , שלכל פיסה בו יש משמעות רק ביחס לעצמה . ( Hounsell , 1981 : 12 ) מראשית תהליך החקר ועד סופו , כל שהלומד מנסה לעשות הוא לדלות פיסות מידע העונות לשתי אמות מיד...
אל הספר