עם השימוש בידע המוקדם כשלב ראשון בתהליך החקר האקדמי - החל בבחירת שם הנושא לעבודה , דרך הגדרתו , הגדרת הצורך בכתיבת העבודה , ניתוחו האנליטי של הנושא באמצעות מערך היבטים ותת-היבטים , וכלה בהערכה כללית - גיבש הלומד את האוריינטציה ההתחלתית ( הפריצה המחשבתית ) לביצוע המטלה המחקרית העומדת בפניו , והוא מוכן למפגש עם הספרייה . " החרה" למורים ולנזרצ ם למרבה הצער , לא כל המורים מאפשרים ללומדים לבחור בהתנסות המחקרית הראשונה את הנושאים לפי החלטתם האישית , אלא 'מנחיתים ' אותם עליהם - אס במסגרת רשימת נושאים שלא תמיד מעניינים אותם , ואם באמצעות תכתיבים שאינם מותירים כל מקום לבחירה . במצב זה לא כל הלומדים עשויים 'להתחבר ' באופן טבעי אל הידע המוקדם שלהם , ועלולים לאבד את האמון ביכולתם להתמודד עם הנושאים שלהם . מורים ומרצים רבים אינם מודעים לחוסר המוכנות של הלומדים לכתוב את עבודתם האקדמית הראשונה , ומפנים אותם בראש ובראשונה לספרייה . לאחרונה מתרבים המורים והמרצים , בייחוד במדעי החברה , המפנים את הלומדים גם לשדה . כל הדרכים הללו לגיטימיות ואף נהוגות אצל חוקרים רבים . עם זאת , שיטות הוראה אלה טובות ויעילו...
אל הספר