המודעות לטיפוח החשיבה האקדמית מעמיקה וגוברת לאחרונה , רוב המכללות עוברות אקדמיזציה , ומספר הסטודנטים הלומדים היום לתארים גבוהים הולך וגדל . לאור התהליכים האלה מתעצמת חשיבותה של עבודת המחקר כאבן בוחן להערכת הלומד . אנשי חינוך נוטים לזנוח את שיטת הלימוד האנכרוניסטית של מודל התוכן , המתמקד בדחיסת ידע מעובד לראשו של הלומד , לטובת מודל השואף לעצב לומד שיידע לבצע בכוחות עצמו את תהליך הפקת התוכן כחוקר עצמאי . הגדילו לעשות מכוני המחקר החינוכי בישראל , ששמים דגש על טיפוח מיומנויות החקר , המוכרות גם כ 'מיומנויות אקדמיות , ' 'אוריינות אקדמית / ולאחרונה כ'תיהלוך החשיבה האקדמית . ' יחד עם זאת אין בנמצא תכנית לימודים שיטתית וכוללת כתחום זה , ומורים רבים מתלבטים בשיטות ובתכנים הדרושים לטיפוח תיהלוך החשיבה האקדמית , ובייחוד בהיבטיו המעשיים . לא זו בלבד , אלא שגם משימות מרכזיות הדרושות ליישום תהליך זה כמו "הדרכה ביבליוגרפית" הקשורה למחקר הספרייתי או קורסים ב"שיטות מחקר" הקשורים למחקר שדה , לא תמיד נלמדים בקונטקסט של ביצוע עבודה אקדמית . אדרבה , במקרים רבים הם נלמדים בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה , בכל...
אל הספר