הסיפור האחרון במחזור סיפורי "שלמה המלך והאדרת המעופפת" הוא " בארמון הפלאים . " מסופר על ארמון זהב המתנשא לשמים , אשר תיאורו הוא מעין הקצנה והגזמה של תיאור ארמון שלמה , זה שעל מידותיו ופארו מסופר בספר מלכים א , פרק ז . אבל הארמון הזה עזוב וריק מאדם , ורק נשר זקן זוכר היכן פתחו הסמוי . שלמה נכנס לארמון הקסום , ובסופה של תעייה במבוכיו הוא מוצא לוח ועליו כתובת ששפתה אינה ידועה לו . לפתע נפתחת דלת נעלמה מתוך קיר וממנה יוצא עלם יפה תואר , לוקח את הלוח בידו וקורא את הכתובת : אני שדד בן עדד / עליון הייתי למלכי ארץ / . אריות וךבים פחדו ממני / והודי וכבודי מלא עולם / . על אלף אלפי מלכים מלכתי , / על אלף אלפי סוסים רכבתי / . אלף אלפי גבירים הרגתי / - ואת מלאך המות לא יכלתי . ( ביאליק , תשכ"ח : ש 0 תמונת הנער היפה הקורא את דברי המלך המת היא בבואה של שלמה הצעיר , הקורא כביכול בספרו של שלמה הזקן , הלוא הוא קהלת . ואפשר אמנם להבחין בקשרים טקסטואליים בין קטע זה לבין ספר קהלת המיוחס לשלמה : הקטע כתוב על ידי הדובר בגוף ראשון , ונוכחותו של הדובר מועצמת לאחר שבפתיחה הוא מציג את עצמו בשמו ובשם אביו וכן במע...
אל הספר