השיר "מאחורי השער , " מעצם היותו שיר מסע , אינו מתאר את הנער בנקודת זמן אחת אלא בתהליך שבו תודעתו באשר לעצמו ובאשר לעולם הולכת ומשתנה : הוודאות ביכולתן של היונה והסירה להנחותו אל ארץ הבחירה מתחלפת בשאלה שיש בה התוודות : "איך אבוא נשער / ארץ הסגולה / ומפתחי שבור והדלת נעולה . " ? הנוסע הוא עדיין נער אך איננו ילד עוד , והוא מודע כבר לעובדה כי העולם אינו נענה לו ולא ייענה לו עוד וכי "שירת הזוהר לנצח נדמה . " ובכל זאת , ... " ויונה עם נער / עדיין מתדפקים / על דלת השער . " אפשר שהדיהם של שני טקסטים ממקורותינו הקדומים מקיימים כאן כביכול דיאלוג אין סופי . הטקסט האחד הוא "זה השער לה ; צדיקים ; בא 1 בר ( תהלים קיח , כ . ( אמירה זו חוסמת את פתיחת השער בפני הנער המבקש לבוא בו , כי איננו צדיק שלם , שהרי מעצם התבגרותו ואבדן השלמות של אמונת ילדותו נשבר מפתחו אל ארץ הסגולה . הטקסט השני הוא קולו של עם ישראל בתפילת נעילה של יום הכיפורים : "פתח לנו שער בעת נעילת שער , כי פנה יום . היום יפנה , השמש יבוא ויפנה - נבואה שעריך . " התחינה לפתיחת השער בעת שזה עומד להינעל מבקשת לשבור את מהלכו של זמן הטבע , זה ש...
אל הספר