היונה מובאת בכמה מיצירותיו של ביאליק למבוגרים כדימוי למסתרי הנפש , ואילו בשירת הילדים שלו היא מתוארת בדרך כלל כדמות ממשית העומדת בפני עצמה . הגבולות בין הדמות לדימוי מטושטשים , שכן גם היונה הממשית וגם היונה כדימוי משמשות כשליח המקשר בין העולם הפנימי והעולם החיצוני , וכל אחת מהן מחפשת את שלמותה ואת תיקונה בחיבור בין שני העולמות . בכמה משירי האהבה של ביאליק היונים משויכות לדמות נשית אהובה ומופיעות בהם כמטפורה לעיניה , שכן הן משקפות לדובר את האהבה ואת הטוהר המסתתרים בעמקי נשמתה . לעתים נבנית המטפורה מצירופים של דימויי היונים שכשיר השירים : "הנך יפה , עיניך יונים" ( שה"ש א , ט , 0 "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה , הראיני את מראיך השמיעיני את קולך ( שם ב , יד . ( צירוף הפסוקים מבטא את הסתר והחביון של היופי ואת התום והצניעות הנשית המתגלות לאוהב . צירוף זה נמצא בשני שירי אהבה של ביאליק : "הן צנועות , שתי יוני החן" " ) ציפורת . " ביאליק , תשכ"ח : מי , ( "תאמי יונים מלאות שקט" " ) מכתב קטן לי כתבה . " שם : 0 . לכאורה יש כאן שימוש רגיל בדימויים עתיקים , אולם ההקשר שלהם בשירת ביאליק הרומנטית יוצר מ...
אל הספר