ו. הנער כגואל ללא עם

על אף רמזי ההסמלה של דמות הנער כעם ישראל , המסע הוא מסעו של היחיד על יונתו וסירתו , ולא של איזו קבוצה לאומית שהווייתה בקולקטיב שפניו לארץ ישראל , מסוג אלה שעליהן כתב ביאליק ברבים משיריו הלאומייםנבואיים . יש ששירים אלה הם אלגוריים , כגון "מתי מדבר האחרונים" התועים במדבר השממה או "מתי מדבר" הננערים מעפרם , ויש שהם בעלי אידאולוגיה ציונית גלויה , כגון האחים בציון בשיר "אל הצפור , " הדמויות הקיבוציות שאליהן מופנים השירים "למתנדבים בעם" ו"ברכת עם , " או דמויות הענקים שבאיי הזהב בשיר הילדים "מעבר לים , " שהם "עם גדול ורם , עם ישר ותם . " כשיר "מאחורי השער , " ארץ ישראל הקיבוצית התמזגה בהוויה הקדומה כיותר של העבר המיתולוגי - גן העדן האבוד והסגור . זה הזמן והמרחב של " ארץ הסגולה , " אשר בהם היה האדם הראשון לבדו , טרם חטא הידיעה , בבחינת "עולם מלא . " אל יחידות פרדוקסית זו , שמאחדת את הרבים ביחיד , שואף הנער לחזור . . 13 תפיסת האדם הראשון כ"עולם מלא , " כמשמעות שהוא כלל האנושות , עולה משאלתם של חז"ל מדוע נברא האדם יחידי , בניגוד לשאר הברואים , שמכל מין נבראו רבים . התשובה הידועה לכך היא : "לפיכך...  אל הספר
מכון מופ"ת