ספר זה בחן את תולדותיה של אשקלון במשך תקופה בת קרוב לאלף שנים — מאז חידוש היישוב בתקופה הפרסית ועד לתחילתה של התקופה הביזנטית בארץ ישראל . השתדלתי להאיר את דיוקנה של העיר מזוויות שונות , אולם פינות רבות נשארו באפלה בשל היעדר מקורות . לסיום ברצוני לתאר בקיצור כמה קווים ייחודיים בקורותיה , שמחקר זה , כפי שאני מקווה , סייע בהתווייתם . ראשית , הספר עמד על ייחודה של אשקלון כעיר שבתחום ההשפעה הפניקי . מתוצאות החפירות הארכאולוגיות החדשות ומניתוח העדויות הספרותיות , האפיגרפיות והנומיסמטיות מתברר , כי הפניקים היו גורם דומיננטי בקרב האוכלוסייה , שיישבה מחדש את אשקלון החרבה בתחילת התקופה הפרסית . נוכחותם הבולטת של הפניקים בעיר באה לידי ביטוי הן במסורות הספרותיות , הן באונומסטיקון של שמות האנשים , הן בהשפעות פולחניות . המורשת הפניקית באשקלון בולטת , והשפעתה נמשכת הרחק אל תוך התקופה הרומית . הסבר חלקי לתופעה הזאת הוא , הפער היישובי של כשניים שלושה דורות שהתקיים בין אשקלון הכנענית פלשתית לבין אשקלון הפניקית שקמה בתקופה הפרסית . כשקמה העיר מחדש היו רוב אוכלוסיה פניקים , ומורשתם הדתית והתרבותית היא שנ...
אל הספר