בפתח הדיון מן הראוי לומר כמה מילים באשר למתודולוגיה של פרק זה . העדויות באשר לחיי הכלכלה של אשקלון מעטות ומאוחדות — רובן מתייחסות לתקופה הביזנטית . בשל אופי המקורות יהיה עלינו לצרף פירורי מידע מתקופות שונות לכלל מסכת אחת , ובהכרח תהיה התמונה שתתקבל בעלת אופי של סינתזה . ועוד הסתייגות : במונוגרפיה על חיי עיר אחת לא ניתן להרחיב בתיאור כללי של היחסים הכלכליים שבין העיר לתחומה , או בתיאור תפקידה הכלכלי של העיר בעולם העתיק . בנושאים האלה יוכל הקורא החפץ בכך לעיין במחקרים הרלוונטיים . כאן אציין רק , כי כלכלת העיר ותחומה היו שלובים זו בזה . בעיר ישבו רבים שהיו בעלי קרקעות בתחום הכפרי , ואשר הפיקו הכנסות גדולות מאחוזותיהם , ומעמלם של אריסים שעיבדו את אדמותיהם . באמצעות העיר גבה השלטון המרכזי מסים גם מן השטח הכפרי ' . ולבסוף , עוד הערה : בספרו על כלכלת ארץ ישראל בתקופה הרומית מזכיר זאב ספראי את אשקלון במקומות רבים , אולם רוב האזכורים הנם קצרים מאוד , ובשל אופיו של הספר לא נערך בו , כמובן , דיון שיטתי ביחס לאשקלון . אולם הספר יכול לתת רקע כללי למתעניין בכלכלת הארץ במלוא היקפה . 2 תחומה של אשקלון...
אל הספר