מאז זכתה אשקלון בתקופה הסלבקית למעמד של פוליס ועד לסוף ימיה כעיר יוונית , כאשר נפלה לידי המוסלמים ( בשנת , ( 644 שלטה העיר בתחום הכפרי ( xcopoc ) 1 שמסביבה . תחום זה — ובו חוות , כפרים ואחוזות — סר למרותה של העיר , אשר היתה ממונה גם על גביית המסים ממנו ועל העברתם לשלטון המרכזי . אשקלון גבתה מן התחום הכפרי כספים גם לצרכיה , שכן העיר בעולם הקלאסי יכלה להתקיים מבחינה כלכלית רק על ידי ניצול המשאבים מן התחום , ובראש ובראשונה דמי האריסות ששילמו חלק מן האיכרים שאדמתם היתה בבעלות בעלי קרקעות גדולים , אשר רובם התגוררו בעיר . כמו כן זרמו רווחים לכיסיהם של הנכבדים תושבי העיר שעסקו בגביית המסים . לעיר היו אף יתרונות כלכליים שנבעו מחלוקה לא הוגנת של נטל המסים לשלטון המרכזי בין העיר לבין תחומה . לעתים דרשה העיר לעצמה ( וקיבלה ) מן האיכרים חלק מן היבול ( בעיקר תבואות , ( שנועד לכלכלת תושביה . אולם על אף שתחומה של אשקלון היה קיים כבר במאה השנייה לפנה"ס , הרי שכל הידיעות עליו ( ואלה אינן רבות ) הן מהתקופה הרומית או הביזנטית . בגלל אופי העדויות יש לצרף שברי מידע מתקופות שונות וליצור באמצעותם תמונה כללית...
אל הספר