פרק זה עוסק בהיבטים שונים בחיי העיר בתקופה הרומית . מטבע הדברים ניתן לדון רק באותם עניינים שעליהם השתמרו עדויות כלשהן . מכיוון שהשתמרות העדויות היא בדרך כלל אקראית וחלקית , יישא גם דיוננו אופי מקוטע משהו , תוך מעבר מעניין לעניין . תחילה כמה מילים על צורת ארגונה של העיר היוונית במזרח הרומי . בבסיס חיי הפוליס עמד חבר האזרחים ( הךמוס , ( שכלל את כל הגברים ( צאצאיהם של אזרחי 1 העיר ובנותיהם של אזרחים ) שהגיעו לבגרות : אזרחים אלה התכנסו מדי פעם לאסיפת עם ( אקלסיה , ( שבה נדונו ענייני העיר והתקבלו החלטות בדרך של הצבעה . האחראי לכינוס אסיפת העם , להעלאת הצעות לדיון ולניהול חיי היום יום של העיר היתה מועצת העיר ( הבולה . ( מועצה זו נבחרה מדי שנה , כדרך כלל על ידי הטלת גורל . לא ידוע מה היה מספר חברי מועצת העיר אשקלון , ואולם בעזה ההלניסטית 2 מספרם היה , 500 ובטבריה הרומית . 600 — לצדה של המועצה היתה מעין רשות מבצעת של פקידים , שנבחרו אף הם מדי שנה . בדרך כלל הם כונו ארכונטים , אך היו גם כינויים אחרים , ולא ידוע כיצד כונו פקידים אלה באשקלון . כמו כן היו כמה משרות עירוניות מיוחדות , שאחת מהן , מש...
אל הספר