נקודת המוצא של הסיור באתרים הציוניים של יפו החדשה היא כיכר השעון - אותה כיכר רחבת ידיים אשר נוצרה לאחר הפלת חומות יפו , כאשר החפיר הרחב שהגן על שער העיר מולא בעפר ובאבני החומה . מתיאורי נוסעים ידוע שעוד טרם הפלת חומות העיר התקיים מסחר - ולו גם בהיקף מצומצם - ליד שער העיר מחוץ לחומה והוקמו דוכנים לממכר פירות ומצרכים אחרים . בחלוף הזמן , ככל שגבר הביטחון , ככל שרבו תושבי יפו , ככל שעלה מספר האוניות שפקדו את הנמל וגדל המסחר בעיר - נוספו במקום סוכות , מבנים ודוכנים ונוצר יריד של קבע . בשנות התשעים של המאה התשע עשרה , כאשר תנופת הבנייה של יפו החדשה הייתה בעיצומה והרחבה שליד שער העיר לשעבר הפכה לחלק מכיכר - היא הכיכר המרכזית של האזורים החדשים שממזרח ומצפון לחומה - ייעדו השלטונות את הכיכר לגן ציבורי ולשם כך דחקו ממנה את הדוכנים ואת הסוכות של היריד , כפי שמעיד דוד ילין : הרחבה הגדולה הזאת היתה לפנים כולה רשות הרבים , מושב מוכרי הירקות וכלי החר 0 והמחצלאות . אך לפני J שנים אחדות , בעבור רוח התיקונים על הארץ , גדרה הרשות שביפו חלק גדול ממנה באמצעיתה בגדר עץ רעועה למען עשותו לגן עירוני ולדחוק בז...
אל הספר