נמשיך את דרכנו מערבה , בסמטה שבה שכן "משרד הדואר והטלגרף הטורקי " מרחק של עשרה עד עשרים מטרים , נרד במדרגות ונקיף את המבנה ששוכן בו בית הכנסת של עולי לוב . מהרחבה הגדולה אשר משמשת גם כביש וגם רחבת חניה נשוב ונביט אל המבנה . גם מבט בלתי מקצועי יגלה על נקלה שמדובר בבית אמידים . זהו בית גדול , בנוי לתלפיות עם קשתות תומכות מרשימות . עיון במפת העיר יפו ששרטט תיאודור סנדל בשנת 1898 / 9 יגלה שעם דייריו של מבנה זה נמנה גם סלים קסאר , שסופר עליו כי היה קונסול של תריסר מדינות . בחסות הקונסולים בין הגורמים בעלי ההשפעה שהטביעו חותם על המתרחש בעיר היו הקונסולים נציגי המעצמות בארץ ישראל שפעלו מכוח הסכמי הקפיטולציות . הסכמי הקפיטולציות מבטיחים בין השאר גם את מעמדם וסמכויותיהם של הקונסולים של המדינות השונות באימפריה העות'מאנית וגם את מעמד הזרים - אלו שאינם נתינים עות ' מאניים - אשר שוהים בתחומי האימפריה העות'מאנית . מכיוון שעל פי עקרונות האיסלאם אין זרים כפופים לחוקי השיפוט המוסלמי ראה השלטון פתרון נאות בהכפפתם לקונסולים . כל נתין של מדינה זרה היה פועל בחסות הקונסול של ארצו , לקונסול הייתה זכות שיפוט ...
אל הספר