אריה מורגנשטרן על פי הכרוניקה המקובלת , הציונות נולדה לפני מעט יותר ממאה שנים כתנועה לאומית מודרנית , שביקשה לחולל מהפך במצבו של העם היהודי היושב בגלות ולהשיבו לחיים ריבוניים במולדתו ההיסטורית . ואמנם , במובנים רבים , היה בציונות יסוד חדשני , שהתקומם נגד המסורת שהנציחה את צורת הקיום הגלותית וביקש לחשוף את היהודים לרעיונות שהתסיסו את החברה האירופית של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים . אולם , כפי שהדגישו ראשי התנועה עצמם , לציונות היו שורשים היסטוריים עמוקים יותר , והיא שאבה תעצומות נפש וחיוניות רבה מן הכוחות שעיצבו את התודעה היהודית במשר אלפי שנים - ובכלל זה , מן האמונה בגאולה הלאומית , שלפיה עתיד העם היהודי לשוב ברבות הימים אל מולדתו ההיסטורית שממנה נקרע . מתח זה שבין שני הפנים של הציונות בא לידי ביטוי בהיבטים שונים של השיח הציבורי בישראל , שאחד הבולטים שבהם הוא הוויכוח הערני המתנהל בקרב מלומדים ואנשי אקדמיה בשאלת התיאור ההיסטוריוגרפי הנכון של הציונות : האם יש לראות בה בראש ובראשונה תופעה מודרנית , תנועה לאומית מן הסוג האופייני למרכז אירופה ומזרחה במאה התשע עשרה ? אם כן , השימוש ...
אל הספר