המהפכה הציונית והזמן

אייל חוברס א . מבוא קריסת תפיסות בנות המאה התשע עשרה שייחסו להיסטוריה סדר מקיף ותכלית עליונה סללה את הדרך להופעתו של חשש מסוג חדש שהיה עתיד להעסיק את הוגי הדעות האירופיים . ובר , לדוגמה , האמין שהעדרו של תרשים כולל המכתיב את סדר האירועים האנושיים וכרוך בקדמה , פירושו שדבר לא יוכל להטות את המודרנה מנתיבה ההרסני , המסיר מן האדם את אנושיותו . הבעיה , ליתר דיוק , לא הייתה טבעה חסר הצורה של ההיסטוריה כשלעצמה , אלא העובדה שהאדם המודרני ייסד סדרי חיים ומוסדות שהוא כפוף להם והם חסינים מפני שינוי . בעבר , טוען ובר , הפתיחות של ההיסטוריה נתנה בידי בני האדם את היכולת להביא לשינויים קיצוניים בעזרת אמונותיהם ופעולותיהם בלבד ; נביאים , יותר מאחרים , היו מסוגלים לנווט את ההיסטוריה לכיוונים חדשניים באמצעות נתינת מענה לצרכים רוחניים ורגשיים . אולם המהפכה הדתית הגדולה האחרונה במערב הולידה תוצאות בלתי צפויות , שהעמידו בסכנה את יכולתו של האדם המערבי לעצב את ההיסטוריה מחדש . השקפת העולם הפרוטסטנטית ושיטת המוסר המלווה אותה עזרו לייצר מוסדות חברתיים - כגון המשק הקפיטליסטי וארגוני המונים ביורוקרטיים - שנעשו מ...  אל הספר
הוצאת שלם