מיכאל אביטבול תולדות יהודי צפון־אפריקה בעת החדשה בהיסטוריוגרפיה הכללית והיהודית

לעומת עמיתיו העוסקים בחקר קהילות אחרות כארצות האיסאלם , חסר חוקר תולדות יהדות המגרב את ההרגשה שהוא נכנס לשדה בור . לרשותו עומדים לא רק שפע של מקורות מכל הסוגים ומכל השפות , אלא גם מספר לא מבוטל של עבודות מדעיות שנכתבו החל מהכיבוש הצרפתי של אלג'יריה בשנת 1830 ואשר מספרם הלך וגדל ככל שהצרפתים הרחיבו את חדירתם לשאר ארצות המגרב ואת התעניינותם בהן . ואמנם , ההיסטוריוגרפיה של יהודי צפוךאפריקה - מראשיתה ועד לפני כ 20 שנה - הצטיירה כתוצר לוואי של ההיסטוריוגרפיה הכללית של צפוךאפריקה , אשר כשלעצמה התפתחה בהשראת התפיסות והדפוסים המקצועיים והאידיאולוגיים שהיו מקובלים על הממסד האקדמי הצרפתי , ואשר באופן כללי התייחסו אל תולדות המגרב כאל רצף של כיבושים זרים ואל החברה המקומית - כאל אובייקט סביל שהונע על ידי גורמים חיצוניים או על ידי מניעים דתיים אפלים ובלתי משתנים . אחד הביטויים הבולטים ביותר של הזיקה הזאת הוא מספרם הרב של החוקרים הלא יהודיים - היסטוריונים , גיאוגרפים , מזרחנים , אתנולוגים ואנתרופולוגים - שתרמו להכרת תולדות היהודים בצפוךאפריקה , אם באופן ישיר או באמצעות כתיבת עבודות כלליות יותר על הא...  אל הספר