פילון האלכסנדרוני קנה , כידוע , את פרסומו העולמי בזכות הגותו הפילוסופית ולאו דווקא כהיסטוריון . ברם , כתביו ההיסטוריים - "נגד פלאקוס" ו"המשלחת לגאיוס" - משמשים מקור בעל חשיבות ראשונה במעלה לחקר קורות העם היהודי במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה . למעשה , זורים הם אור על פרשיות מספר שהתרחשו בתפוצה ההלניסטית-רומית ובארץ ישראל , בימי חייו ממש , וליתר דיוק , בימים שהוא היה בר דעת ופעל כסופר והוגה דעות . משום כך בלבד ניתן להעריך את החיבורים הנ"ל כהיסטוריה קונטמפורארית , שחשיבותה העיקרית נעוצה , כמובן , בזיקה הישירה והאישית של כותבה למאורעות המתוארים בה : רדיפות היהודים ברומא בימי הקיסר טיבריוס , מעללי רשעותו של הנציב פונטיוס פילאטוס ביהודה , מאבקם של יהודי אלכסנדריה לשוויון זכויות , הרדיפות נגדם בימי הנציב אוויליוס פלאקוס ולבסוף - גזירת הצלם של קליגולה וסיכולה . אכן , הקורא בהיסטוריה הזו יגלה על נקלה כי ערכה המיוחד והעיקרי נעוץ בעובדה כי כותבה יכול היה לשתף את קוראיו בחוויות , בהתרשמויות , בהערכות ובידיעות ממקור אישי ובלתי אמצעי . ברם , היסטוריה קונטמפורארית צריכה , כמובן , לזמן דיון בש...
אל הספר