חינוך שוללני כתנאי להופעתו של הפרט החופשי בהברה החדשה

הרברט מרקוזה כינונה של החברה הגדולה כחברה חופשית יהיה כרוך ביותר משינויים בקרב הכוחות המפקחים ; הוא יהיה כרוך בהופעתם של צרכים חדשים ומאוויים חדשים בקרב הפרטים [ האינדבידואליםו עצמם - שאיפות וצרכים , שהם שונים במהותם ואפילו סותרים את אלה המתקיימים , מסופקים ונוצרים מחדש בתהליך החברתי הממוסד . אבל , האין זה ממהות החברה הדמוקרטית להרשות את הופעתם של צרכים חדשים , גם אם התפתחותם מאיימת לתבוע מוסדות חדשים ? כאן תפקידו הבסיסי של החינוך . דרושה הרחבה ודרוש גידול של החינוך , באיכות ובמידה ... בכל מקרה , השפע התרבותי עדיף על המשך ההגבלה והדיכוי של הדעת , אבל אין לראות בו כשלעצמו משום קדמה לקראת חברה טובה יותר . למעשה , התואם שבין הנגטיבי לפוזיטיבי , בין החתרני לקונסטרוקטיבי , מקטין את ההבדל האיכותי ביניהם ; הוא משלים את החלקת הניגודים והסתירות . שינוי דפוסי הקיים ( שינוי עקרונות המציאות השוררת בפועל ] - שחרור החשיבה והביקורתיות , צרכים אינטלקטואליים ויצריים חדשים - ישבור בהכרח את הניטרליות המתחסדת , המערבבת בין מארקס להיטלר , בין פרויד להיידגר , בין סמואל בקט למרי מקארטי . זה אמור להיות חינוך ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת