ההחלטה שהתקבלה בקרב הנהגת יהודי ליטא בראשית המאה התשע עשרה לתמוך ביישוב החדש שייסדו תלמידי הגר"א בארץ ישראל , היו בה שוני וחידוש בהשוואה לזיקה ההיסטורית המסורתית של יהודי ליטא כלפי היישוב היהודי בארץ . שלא כמו בעבר , שהסתפקו בתיקון תקנות ובאיסוף כספים לשם תמיכה ביושבי הארץ , הפעם היה מדובר בהחלטה בעלת רקע אידיאולוגי , שהתחייבות כלכלית כבדת משקל בצדה . לאמיתו של דבר , הרעיון להקים בארץ ישראל קהילה של יוצאי ליטא לא היה חדש . ר ' ישראל משקלוב מספר כי ככר בשנת תק"ל , ( 1770 ) כחמישים שנה לאחר הרס הקהילה האשכנזית בירושלים , הועלה בליטא הרעיון לממש את הכמיהה לארץ ישראל ולחדש את היישוב האשכנזי בירושלים הלכה למעשה . באסיפה שכונסה לשם כך בווילנה התייעצו ביניהם ראשי הקהילות היהודיות איך להוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל ואילו צעדים מעשיים יש לנקוט . בעקבות כך עלו משפחות אחדות לארץ ישראל כדי לבדוק את המצב מקרוב , ובהן משפחת סבו , ר ' עזריאל משקלוב . לעלייה חלוצית זו לא היה המשך , ואולם זאת לא הייתה אפיזודה חולפת , נעדרת משמעות . הניסיון האישי של אלה שנשלחו כחלוצים לפני המחנה בשנת תקל"ב ( 1772 ) ל...
אל הספר