בתור השכונה החשובה ביותר שייסד היישוב החדש בירושלים , הונצחה רחביה בכמה וכמה יצירות ספרותיות . בפרק זה נביא מספר קטעים מיצירות אלה , המיטיבים לשקף את רוח התקופה ואת האווירה המיוחדת של השכונה . נפתח בתיאור הפיקניק של משפחת בריסקר , שנערך על מגרשם השומם באדמות ג ' נג ' ריה , כפי שמתארו בחן ובהומור הבן יהודה האזרחי , בספר "עיר אבן ושמים : " הורי יצאו בשבת בבוקר לקיול פיקניק אל מחוץ לעיר . אבי לבש את חליפת השבת , כותנתו לבנה וצווארונו גבוה ומעומלן ורכוק במהודק לצוואר , ענוד עניבה . אכן , משום שהיו אלה ימי , Y'P הייתה החליפה בהירה , ומגבעתו מגבעת קש עגולה , שטוחה וקשה ; מגבעת קש כדוגמתה מוכרת להקיז קרקיו של מוריק שבלייה . בידו אחז מקל , שהרי אין איש אירופי יוצא מפתוז ביתו אל הרחוב בלא מקל בידו . אמי לבשה שמלה לבנה , אף היא רכוקה עד צוואר , צווארונה עקור תחרה , שרווליה ארוכים , והשמלה ארוכה עד לקרקוליים , על פי אופנת הימים ההם . כובע קש בהיר , ששוליו ענקיים , הגן על פניה מפני השמש . ארוחת היום נארזה בקל קלוע . בקיולם זה , יכלו להפליג אל החורשה הצרפתית , ממערב להר הצופים , או אל חורשות האורן...
אל הספר