ח . המכתב העברי - חדירה נשית ראשונה לכתיבה המשכילים בתרבות האירופית היה מקובל , כבר מאז המאה השבע עשרה , כי המכתב הוא הדרך ה"נשית" ביותר להתבטאות בכתב , הסוגה הפוגעת פחות מכל בדימויה הנשי ה"לגיטימי" של הכותבת , והנוחה לה ביותר מבחינה תרבותית . זאת הייתה , אכן , צורת ההתבטאות בכתב המקובלת ביותר על נשים באירופה מאז שהחלו לקבל חינוך אורייני כלשהו . את בחירת המכתב כצורת ביטוי מועדפת אפשר להסביר על רקע אותם מאפיינים חברתיים ותרבותיים שהדירו את הנשים המערביות מן הפעילות הספרותית הקנונית . ראשית , המכתב הפרטי , הממוען לקורא / ת יחיד / ה ואינו מכוון מלכתחילה לפרסום בדפוס בציבור , אינו פוגע בנורמה של השתיקה בציבור היאה לאשה . כותבת המכתב , לכן , אינה צריכה לחשוש מן הפגיעה בתדמיתה הנשית הצנועה , וכך מאוימת פחות על ידי "חרדת היצירה / ' מבחינת נושאי התיאור היה המכתב פתוח יותר לנשים מאחר ששאב את חיותו גם מאירועי יומיום אישיים וגם מחוויות רגשיות אישיות ולאו דווקא - כמקובל בספרות הקנונית - מן הנושאים ה"יאותים" לספרות שנקבעו על ידי מסורת גברית . 124
אל הספר