ו . "האח , הנה עלמה כותבת בשפת עבר" - חלוצות הכתיבה העברית המודרנית על רקע הדרתן של הנשים מן התרבות הקנוניה היהודית בכלל ומספרות ההשכלה העברית בפרט , ועל רקע המתרס הלשוני תרבותי הגבוה שהפריד בין האשה ובין ספרות ההשכלה , מפתיעה הימצאותן של נשים משכילות שקראו ספרות עברית , כתבו בעברית וראו עצמן חלק מתנועת ההשכלה . נשים אלה לא בחרו במסלולי המודרניזציה שתוארו לעיל , אלא ניסו להצטרף לתחום שנתפס , כאמור , כגברי לחלוטין - ההשכלה העבריה . מקרים בודדים מאד של "מרידות" נשים בהדרתן מן התרבות הקנונית התרחשו 89 גם בתחומיה של התרבות היהודית המסורתית , אולם בגלל נדירותם קשה לראותם כחל ק מתופעה שלמה . משכילות שכתבו בעברית אף לא הופיעו כלל בדור הראשון להשכלה . אולם כבר לקראת אמצע המאה התשע עשרה ניתן לזהות דמויות בודדות של נשים משכילות , יודעות עברית , הקוראות את ספרות ההשכלה העברית ואף כותבות עברית . בשליש האחרון של המאה - בין שנות הששים וראשית שנות התשעים - הלך ועלה מספרן של המשכילות והסתמנה המגמה של ניסיונות נשיים להשתלב במרכזה של תנועת ההשכלה העברית על ידי כתיבה חילונית בשפה העברית . בטקסטים נשיים ...
אל הספר