ג . הנשים בנאורות האירופית - אשה כפילוסוף ? שאלת הנשים האינטלקטואליות לא הייתה בגדר בעיה ליהודים המשכילים בלבד . כבר אצל דובריה המרכזיים של הנאורות האירופית ניכר היה קושי רב בהתגברות על מחסומי הנורמות החברתיות ודפוסי המחשבה המיגדריים המקובלים . אשה כפילוסוף ? צירוף כזה קשה היה לעיכול גם לפילוסופים הליברליים ביותר . הבולט והמשפיע מכולם בשאלה זו היה ז'ן ז'אק רוסו , שלמרות גישתו השוויונית והמהפכנית בכל הנוגע למשטר הפוליטי , הרי שבספרו אמיל ( 1762 ) ביסס בטענות מדעיות לכאורה את נחיתותה החברתית והאינטלקטואלית של האשה . ההבדלים המיגדריים יסודם לדעתו בחוקי הטבע , והחינוך מחויב לחזק את תפיסת תפקידיהם השונים של שני המינים בחברה . אמנם אין להזניח את השכלתן של הנשים , אך ראוי להקפיד ללמדן אך ורק מה שישרת את ייעודן כרעיות נאמנות הכפופות לבעליהן ובאמהות מסורות . סופי , האשה האידיאלית החושנית והרגשנית שהוא עיצב באמיל , הייתה שונה מהותית מן הגבר התבוני והמוסרי ומיועדת למלא את אותם התפקידים שהטבע מכתיב לה . הפילוסוף הפרוסי מקניגסברג , עמנואל קאנט , הבחין בין כישוריו האינטלקטואליים העדיפים של הגבר לבין...
אל הספר