א. "טוב לך כי לא תדעי שפת אבותיך"

א . "טוב לך כי לא תדעי שפת אבותיך" י האשה היהודייה , בת הזמן או מן ההיסטוריה הרחוקה , תמצא לנו ביצירות רבות של תרבות ההשכלה - מגיבורות הרומנסים ההיסטוריים של מאפו ועד הרומנים האקטואליים של סמולנסקין וברודס ; ממושאי אהבתו של המשורר מיכ"ל ועד 2 הגיבורות הסובלות של הפואמות של יל"ג . אולם לכל רוחבה של הספרות הקנונית בתקופה זו מיוצגת האשה אך ורק דרך מבטו של היוצר הגבר,- היא איננה הכותבת ובדרך כלל , היא אף איננה הקוראת . היא הנושא , המתואר באמצעות מבטו של הכותב הגבר והנחשף לעיניו של הקורא הגבר . בהתאם לכך הניח המחקר העוסק בכתיבת הנשים העבריות ( ביוצא אחד מן 3 הכלל - דב סדן ) כי התחלותיה הן בראשית המאה העשרים , כשהן מאוחרות בלמעלה ממאה שנה לראשיתה של הספרות העברית החדשה . אז מופיעים הסיפורים הראשונים של נשים בנות העלייה הראשונה - כמו נחמה פוחציבסקי 5 4 וחמדה בן יהודה , סיפוריה הראשונים של דבורה בארון ושיריהן של 6 " המשוררות העבריות הראשונות בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה" - רחל בלובשטיין , אסתר ראב , אלישבע ויוכבד בת מרים . העדרן של נשים קוראות , ויותר מכך - של נשים כותבות מתנועת ההשכלה , הי...  אל הספר