תרבות מכיוון שנשים מהמעמד הבינוני בודדו מהעולם והופרדו זו מזו . ומכיוון שמורשתן הולכת ונעלמת , תלותן במודלים לחיקוי שמספקת התרבות גדולה יותר מזו של גברים , ונטייתן להיות מושפעות מהם גבוהה יותר . בספרה מונומנטים ועלמות מסבירה מריה וורנר כיצד קרה , שבעוד ששמותיהם ופניהם של גברים אינדיבידואליים מונצחים ומקודשים במונומנטים מרשימים , הנשים שתומכות באנדרטה מלמטה מונצחות בדיוקני אבן חסרי ייחוד ושם ( אך " יפים . ( " התופעה קיימת לא רק במונומנטים , אלא בתרבות בכלל . מכיוון שבעולם הממשי אין הרבה מודלים לחיקוי שנשים יכולות להזדהות אתם , הן תרות אחריהם במסכים ובעמודי הצבע של העיתונים . הדפוס החוזר הזה , של פסיחה על נשים באינדיבידואליות , מתפשט מהתרבות הגבוהה למיתוסים של התרבות הפופולרית : "גברים הם אלו שמסתכלים על נשים . נשים מתבוננות בעצמן כעל אלו שמסתכלים עליהן . מצב זה קובע לא רק את היחס בין גברים לנשים , אלא גם את היחס של נשים לעצמן . " אמרה ידועה זו של המבקר ג'ון ברגר הייתה נכונה לאורך כל ההיסטוריה של התרבות המערבית , ולא כל שכן כיום . למרות שקיימים גם דוגמנים , גברים עדיין לא רואים בהם דגם ל...
אל הספר