הקדמה למהדורה העברית אף כי עברו למעלה מעשר שנים מאז ראה אור "מיתוס היופי" לראשונה , ואף שהוא עוסק בניתוח מדוקדק של התרבות האמריקאית - דומה שיש יותר מסיבה אחת להביא אותו לקהל הקוראות והקוראים בישראל של שנות האלפיים . מיתוס היופי , קובעת נעמי וולף בספרה , הוא מכשיר שליטה רב עצמה שמפעילה התרבות המערבית האנדרוצנטרית על נשים . המיתוס מורכב מאוסף של קריטריונים ליופי נשי הנתפשים בעיני החברה כביטויים אובייקטיביים , טבעיים ונקיים מאידיאולוגיה . תפקידו הגלוי של המיתוס הוא לעצב עבור נשים מודל שאליו ישאפו כדי למצות את נשיותן . ממילא מובן שמיתוס היופי מתפקד בעיקר ככלי לדיכוי נשים ולתיעול מאמצים ומשאבים של נשים למימושו , על חשבון הפניית האנרגיות שלהן למקומות אחרים . מיתוס היופי פועל כדי להאדיר ולרומם את אותן הנשים ( המעטות ביותר ) העומדות בקנה המידה שהוא קובע אך הוא מופעל בעיקר כדי להדיר נשים שאינן תואמות את קנה המידה שלו ממוקדי תשומת הלב הציבוריים , על ידי דיכוי פסיכולוגי שיטתי ואכזרי של ביטחונן העצמי . לדאבון לב , כל הנשים ( כן כן , כל הנשים ) חוות את אי התאמתן למודל , את סטיות התקן שלהן , את עוד...
אל הספר