אביבה קפלן נוכחים נפקדים ב"אואזיס" פרדוקסים קיומיים במרכזי מגורים עכשוויים של זיקנה המאמר מבקש לשפוך אור על חייהם של זקנים בישראל , בראשיתו של המילניום השלישי . הממצאים שיוצגו בו הם פרי מחקר אנתרופולוגי ארוך טווח , אשר בוצע על ידי הכותבת , בד בבד עם עבודתה כמנהלת מרכז מגורים אופנתי המיועד לזקנים , הזירה החברתית ארגונית אותה היא חקרה . במהלך שבע שנות המחקר , חבשה הכותבת בו זמנית שני כובעים , זה של חוקרת וזה של מנהלת , עובדה שאיפשרה לה להגיע לממצאים שלא ניתן היה לחקרם אלמלא כן . במהלך הזמן , נוצר תהליך גומלין של השפעה הדדית בין העשייה הניהולית בחיי היום יום לבין תהליך החקירה החברתית של הזירה . השפעה זו נבעה בעיקר מאופי המחקר , הדורש מהחוקר להתערות בזירה החברתית , במטרה ללמוד אותה , להיכנס לעובי הקורה ולגלות כלפיה הבנה מנקודת מבטו של הנחקר . במהלך שנים אלו , שימש כל אחד מתחומי העשייה - הניהולי והמחקרי , היזון חוזר האחד לאחר , ואספקלריה של המציאות אשר נגלתה בזירה . המאמר מבקש להעלות נקודות למחשבה , הקשורות לחיי זקנים בישראל , דרך הצגת תופעה הנוגעת לחייהם ביום יום . הנושאים שיעלו לדיון לא י...
אל הספר