פרק 11 התינוק כאדם הרהרתי כיצד להתחיל לתאר את התינוקות כבני אדם . אין קושי להבין כי כשנכנס המזון לגוף התינוק , הוא מתעכל , חלק ממנו מגיע לכל פינות הגוף ומשמש לגדילה , חלק אחר מאוחסן באנרגיה , ועוד חלק מופרש החוצה בצורה זו או אחרת . זוהי צורת התבוננות בתינוק מתוך התעניינות בהיבט הגופני . ואולם , אם אנו מתבוננים באותו תינוק עצמו מתוך התעניינות בו כבאדם , ביכולתנו להבחין בנקל כי קיימת חוויית אכילה דמיונית , כשם שקיימת החוויה הגופנית שאך זה תיארנו . האחת מבוססת על השנייה . המחשבה כי כל מה שאת עושה מתוך אהבה לתינוקר נכנס לתוכו ממש כמי האוכל , עשויה בוודאי להעניק לך רבות . ויתרה מזאת , יש שעות שהתינוק משתמש בך , ולאחר מכן רוחה אותך , בדיוק כפי שהוא עושה עם האוכל . אולי תובהר כוונתי יותר אם אניח לו לפתע לגדול מעט . הנה לפנינו תינוק בן עשרה חודשים . הוא יושב על ברכי אמו בשעה שהיא משוחחת אתי . הוא ער , מלא חיים , ומגלה עניין בדברים שסביבו . במקום לערום סתם חפצים על השולחן , אני מניח באחת מפינותיו , בין האם וביני , חפץ מושך לב . האם ואני יכולים להמשיך לשוחח , ובו בזמן לצפות בתינוק מזווית עינינו ...
אל הספר