3 . 9 צורת הישיבה בבית המידרש ומשמעותה תקופה ארובה למדו תורה בעמידה " ) מעומד ( " מפני כבוד התורה . אחר בך היה הרב המורה יושב ( על המיטה , על הכר או על אבן ) והתלמידים יושבים סביבו ולרגליו על הארץ . אחר כך הונהגו ספסלים לתלמידי חכמים ולחברים . אחרים , שהורשו להיכנס לבית המידרש , היו עומדים "מאחורי הגדר" — מחיצה מפרידה . ( ירושלמי , תענית פ"ד , ה"א . ( כמה זמן ארכה כל תקופת מינהג ? האם הקבילו התקופות הללו בבבל ובארץ ישראל — לא חקרנו ולא מצאנו . ו 3 . 9 . אמר ר' אבהו : מניין לרב שלא ישב על גבי מיטה וישנה לתלמידו על גבי הקרקעי שנאמר — "ואתה פה עמוד עמדי . " שנו רבותינו r מימות משה עד רבן גמליאל לא היו לומדים תורה אלא מעומד ( בעמידה ;( משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם , והיו לומדים תורה מיושב ( בישיבה ו וראו בכך חז"ל ירידה במעמד של לימוד התורה . ( ( מגילה דר כאן ושם יש בספרות חז"ל התייחסות ל . * זיה -.ד < יש > בז / בבית המידרש ובישיבה . ודאי חלו שינויים גם בה במהלך הדורות . הצורה והסדר היו פונקציה של תנאים פיסיים כמו גודל המקום ומיבנהו הארכיטקטוני י אבל גם — של תפיסה פידאגוגיה ושל סימון מעמד...
אל הספר