תיאודור ו . אדורנו סוציולוגיה ומחל ) ר אמפירי * דרכי המחקר , אשר לוכדו יחד כדיסציפלינה תחת השם סוציולוגיה , קשורות אלו לאלו אך במשמע מופשט ביותר : בכך שכולן מטפלות בצורה זו או אחרת בנושאי חברה . אך אין ביניהן כל אחידות , לא בנושא ואף לא בשיטתן . חלק מהן מכוונות לטוטאליות החברתית ולחוקי תנועתה ; אחרות , בניגוד מודגש לכך , מטפלות בתופעות חברתיות יחידות , שייחוסן למושג החברה נחשב כםפקולאטיווי . ובהתאם לכך משתנות השיטות . שם אמור לנבוע - מתנאי יסוד מבניים , כגון יחסי חליפין - תובנה של ההקשר החברתי : ואילו כאן פוטרים שאיפה מסוג זה כשארית פילוסופית בהתפתחות המדע אפילו אין ברצונה בשום אופן להצדיק בשרירות לב את העובדות , ואומרים , כי עליה לפנות מקום לקביעת מצבים עובדתיים גרידא . שתי התפיסות מבוססות על דגמים מנוגדים מבחינה היסטורית . תיאוריית החברה צמחה מן הפילוסופיה , ויחד עם זאת היא מנסה לשנות את האופן בו מציגה זו בעיות , באשר היא קובעת את החברה כאותו מצע גידול , שהפילוסופיה המסורתית כינתה אותו "מהויות נצחיות" או רוח . כדרך שהפילוסופיה לא נתנה אמון בהטעיה שבתופעות וחתרה אל הפירוש , כן מתייחסת...
אל הספר