ד . אירגון הקהילות ומיבנן כאמור , נעשו מגורשי ספרד ופורטוגל כמהלך המאה ה 16 לגורם קובע ביישוב היהודי שבערים הגדולות כאימפריה העות'מאנית . התושבים הוותיקים — הרומאניוטים והמוסתערבים — נטמעו מבחינות רבות בקהילות הספרדיות , בהדרגה , אף ששמרו לעתים על מסורות ומוסדות שונים משלהם . נגדיר תחילה את המושגים שהיו שגורים בפיהם של בני הדורות הללו : המונח " קהילה" פירושו היה המיסגרת האירגונית הכוללת של כל יהודי העיר ( כגון קהילת ק ושטא וכדומה . ( הקיבוצים היהודיים הגדולים שבקושטא , באיזמיר , באדריאנופול , בשאלוניקי , בחלב , בדמשק ובירושלים היו בדרך כלל מפוצלים למיסגרות קטנות יותר על פי מקומות מוצא , ובתקופה מאוחרת יותר על פי בתי כנסת , והללו נקראו " קהל" או ק"ק ( קהילת קודש , ( כמו למשל "קהל בני רומאניה" ( הרומאניוטים בקושטא ) או "ק"ק ליסבון" ( קהל יוצאי ליסבון בשאלוניקי . ( במרוצת המאות ה 17 וה 18 התגברה השפעתם של הקהלים הספרדיים בערי האימפריה העות'מאנית ; פסיקתם נתקבלה כקובעת , נוסחי התפילה שלהם השתרשו ואורחות החיים הישנים של התושבים המקומיים נדחו ברובם . אלא שראוי להדגיש כי בקושטא , בה היה חז...
אל הספר